מכירת דירה טרם הגט לאור טענת "מאיס עלי"

פ ס ק  -  ד י ן

א

לפני בית הדין הוגשה תביעת האשה נגד בעלה, לחייבו לתת גט פיטורין מחמת מאיסותה בו, ולחלק את נכסיהם המשותפים אף לפני הגירושין.

ונצטט מדבריה בתביעתה:

 "האדם הוא מחד אנוכי, ומאידך חסר אחריות לגבי אחרים. לעצמו דואג מאד, יודע לדרוש בתקיפות ובזעם את שלו וכו'. שנה שלימה רחצתי ילדים בחושך מפני שסירב לתקן או להביא חשמלאי וכו'. הוא גם עצבני ומתפרץ בכעס, לא שולט בעצמו בשעת זעם, לכן צועק חבל שאביך לא נהרג בפיגוע וכו'. הוא גם משפיל מאוד, ומי מדבר על מילים בוטות שאמר לי בשעת כעס: תעטרוני בזהובים, רק כסף את רוצה, טיפשה, זונה, מתחברת עם נואף וכו'".

"גם בדברים שבינו לבינה לא היה שייך לחיות איתו. הסריח ולא התרחץ, השתולל עד כדי כך שפעם אמר רופא שהמקום  נראה כמו אחרי טראומה. (ד"ר ב. צוקרמן). והיועץ אמר לו, תבין היא לא השירותים שלך. ושום דבר לא עזר. אני השתמשתי יותר משלוש שנים במרדים מקומי וסבלתי מפטריות כל הזמן. וכשרופאה אמרה שזה כנראה בגלל חוסר הנקיון שלו, ושהוא יקח כדור, השתולל מזעם".

ובפרוטוקול מהדיון בכ' אדר תשס"ב הגיב הבעל על טענה זו:

 "שהתנהגתי כפי שחונכתי, אם כואב לה שתשים חומר".

בכסלו תשס"ב, הגישה האשה מכתב מפורט על טענותיה בנוגע לחיי האישות. וכמובן שלא נפרט דבריה. ונציין, שאם דבריה נכונים, הרי זה אכן מעורר מיאוס. הבעל הכחיש הדברים, אם כי מתוך דבריו עולה, כי הוא מודה שיש מקום לשיפור.

האשה הביאה לבית הדין חוות דעת של אנשים שטיפלו בהם, שלדעתם אין סיכוי לשלום בית. כיון, שהבעל מערים קשיים רבים, ולוקה בחוסר הבנה כלפי האשה. הבעל טוען שאין לסמוך על אנשים אלו.

לפי התרשמותי מהדיונים שבע"פ והמכתבים שהובאו בפני בית הדין, הבעל לוקה בחוסר הבנה עמוק בתפקודו כבעל, ובמיוחד בהתנהגותו כלפיה באלימות מילולית ובחוסר כבוד בסיסי. ונציין, שכבר מתחילת נישואיהם לפני כ - 7 שנים, עת נתגלו הסדקים בשלום הבית, נעשו נסיונות לשפר את היחסים ביניהם. אולם הבעל לא גילה הבנה ויכולת ממשית לשיפור היחסים באופן משמעותי.

ומציאות זו כפי שתוארה לעיל גרמה לאשה למאיס בבעלה, והוי כטענת מאיס עלי  באמתלא מבוררת, ועל הבעל לתת גט פיטורין לאשתו. וקרוב הדבר דיש עליו מצוה לגרש.

ונצטט בזה את דברי השטמ"ק בשם תלמידי רבינו יונה בכתובות ס"ד, וז"ל:

 "ואע"ג דאין כופין לתת גט באומרת מאיס עלי, היינו כפיה בשוטים, אבל בית דין מודיעים לו שמצוה לגרשה ונותנין לו עצה שיגרשנה, ואם לא יגרשנה האי מאי דאמרינן. האי מאן דעבר אדרבנן מצוה למקריה עברינא".

 ואפילו לא התנה זאת באמתלא המבוררת (ואף שר"ת חולק שם, מ"מ משמע שלהרבה דעות יש חיוב לגרש, עכ"פ באמתלא המבוררת. והאריכו בזה הרבה בפד"ר).

ב

א) לאחרונה, הבעל מסתתר ונעלמו עקבותיו. והאשה הגישה בקשה לבית הדין למנות כונס נכסים לדירתם המשותפת באשדוד, משום שדעתה נחרצת לגירושין, והותירה ללא משענת כלכלית, ופירוק הדירה יעזור לה, לכלכלתה ולילדיה.

ובתחילה נדון בזכות הפירות שיש לבעל בנכסי אשתו, שמונע את חלוקת הרכוש.